יחס אישי מעל הכול

אני תמיד אומרת לקובי כמה זה חשוב לתת ללקוחות הרגשה טובה ויחס חם. הוא תמיד נורא עסוק בסחיבות ותיאומים וטלפונים ומיילים, ולפעמים נראה לי שהוא לא מספיק מתייחס לצרכים של הלקוח שעומד מולו. הוא אמנם מקשיב לו ומספק לו בדיוק את מה שהוא היה צריך, אבל הוא לא מספיק מסביר לו ומתעניין בו, ונראה לי שיש לקוחות שזה גורם להם להרגיש פחות נוח.

אני ממש לא אומרת שצריך להתחנף לכל לקוח ולתת לו טיפול אישי מדי, אבל אני כן חושבת שיש המון משמעות לתחושה הזאת שלא רק שקיבלת את העץ שחיפשת, אלא גם קיבלת ערך מוסף – הסבר על העץ, עזרה אם צריך, ואולי אפילו להתקשר אחרי כמה זמן ולשאול אם הכול בסדר. זה לא רק יגרום ללקוחות להרגיש שאכפת לנו מהם, זה גם יכול לעודד אותם לחזור לקנות אצלנו.

אולי זה עניין של אופי, כי אני כזאת חברותית ופתוחה, וקובי קצת פחות. מה שכן, אולי זה טוב ככה – הוא פרקטי וחדור מטרה ואני רגישה ואכפתית, וביחד אנחנו יכולים לתת שירות מושלם.

קשר משפחתי

כשהעסק הוא משפחתי, מה זה אומר מבחינת מיסוי?

מאמר מעניין שכדאי לקרוא אם גם אתם מערבבים עסקים ומשפחה על בסיס קבוע:

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001317499

 

הפתעה קטנה ומתוקה

לפני די הרבה זמן כתבתי פה שהתחלתי לנסות להרים קצת את אתר האינטרנט של העסק שלנו ולהפוך אותו למשהו שהוא לא רק יפה אלא גם ממש מביא לקוחות ועבודה. חשבתי אז לקחת קורס ובסוף זה לא קרה, אבל החלטתי בכל זאת לנסות ללמוד לבד, כי האמת היא שאין לנו יותר מדי מה להפסיד עם האתר הזה שכרגע לא מביא לנו כלום.

אז קראתי קצת וראיתי סרטונים והשתמשתי בכלים שיש באינטרנט ואני מודה שבהתחלה לא הבנתי כלום. לאט לאט התחלתי קצת להבין ולנסות לעשות מה שממליצים, והאמת שהמתכנת שלנו די עזר, וככה נראה שאני בכיוון הנכון. בינתיים האתר הביא לנו עסקה אחת קטנה ומתוקה – הפתעה שעשיתי לקובי עם כל הדרמה וההקדמות הפומפוזיות הנדרשות – אבל זאת רק ההתחלה!

אז עכשיו אני כבר ברמה קצת יותר גבוהה ממה שהתחלתי אז אני מתקדמת לעוד נושאים, למשל התחלתי לקרוא על הנושא של קישורים שהוא ככל הנראה מאוד חשוב להצלחה של האתר – הנה למשל מאמר טוב על זה https://www.krcity.co.il/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA%D7%9D-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9C/ . אני ממש מרגישה איך אני מתקדמת והאמת שזה קצת מפתיע אותי, כי לא ידעתי שאני כזאת (:

מדהים איך לפעמים אתגר שחשבנו שאין לנו סיכוי להתחיל אותו בכלל הופך למשהו שאנחנו לא רק מצליחים בו אלא אפילו נהנים. זאת ההפתעה הכי מתוקה שיצאה לי מכל הסיפור הזה – שגיליתי משהו חדש על עצמי.

על עסקים ונתינה

לפני כמה זמן קובי פתאום אמר לי בארוחת הערב שפנו אליו מאיזושהי עמותה שמפעילה מועדונים לקשישים בבקשה לעזרה. הם פתחו מועדון חדש שיש לו חצר גדולה והם פנו לכמה עסקי צמחים כדי לחפש תרומה של שתילים. קובי ענה להם שהוא יבדוק מה הוא יכול לתת ויחזור אליהם, והוא רצה להתייעץ אתי על זה.

אז כמה כדאי לתת? כמה אנחנו יכולים לוותר על הרווח שלנו למען מעשה טוב? זאת דילמה, כי מצד אחד אנחנו מאוד רוצים לתרום ולעזור, כי מה יותר חשוב מזה? מצד שני, אנחנו צריכים להיות מחושבים ולא למצוא את עצמנו בסוף עם הפסד כספי גדול מדי.

אז עשינו כמה חישובים והבנו שאנחנו יכולים לתת משהו חשוב מאוד – את העבודה שלנו. קובי פנה לשניים מהעובדים בעסק ושאל אם הם מוכנים לתת כמה שעות עבודה והם הסכימו בשמחה. אז יחד עם כמה שתילים זה יוצא ממש תרומה מקסימה.

בקיצור, מחר זה קורה. קובי ייסע מחר למועדון החדש עם שני עובדים וכמה שתילים ואני בטוחה שעד סוף היום המקום ייראה מדהים. אני שוקלת להצטרף אליהם ולהביא גם את הילדים, כי זה יכול להיות להם שיעור מאוד חשוב בנתינה.

איזה כיף שאפשר לעזור! בסופו של דבר, שורת הרווח היא לא הדבר הכי חשוב, אלא לדעת שעשינו טוב בעולם, ואת זה אפשר לעשות עם קצת מאמץ ורצון טוב ולאו דווקא בהוצאה כספית גדולה. אני ממש שמחה שככה זה יצא.

האומץ לשחרר

בכל כמה זמן לי ולקובי יש את אותו ויכוח – האם הוא יכול לעזוב את העסק לכמה ימים ולצאת לחופשה? ברוב המקרים אני מנצחת בוויכוח, בעיקר בגלל שהטיעונים שלי יותר הגיוניים – לא יכול להיות שכמשפחה לא נצא ביחד לחופשות רק בגלל שיש לנו עסק.

אני לגמרי מבינה את התחושה של קובי, שהכול יקרוס אם הוא לא יהיה בסביבה, אבל האמת היא שככל הנראה זה לא ממש נכון. האמת היא שהעובדים של קובי הם אמינים ומסורים ויש להם מספיק ניסיון כדי שהם ידעו להתמודד לבד עם משברים לא צפויים. וחוץ מזה, גם אפשר להרים טלפון, זה לא שאנחנו נוסעים לחופשה על הירח!

ואני חשבתי על חופשה קצרה לא רחוק אפילו, מצאתי כאן https://www.fattal.co.il/haifa-hotels-on-the-beach מלון בחיפה ליד הים  ונראה לי נורא נחמד להיות שם עם הילדים – קצת ים, קצת בריכה, קצת טיולים בעיר היפה הזאת שאני לא מספיק מכירה, או במילה אחת – התאווררות. כולנו זקוקים לזה עכשיו, והאמת שמגיע לנו קצת לבלות ביחד.

הקיץ הזה מרגיש לי יותר חם מכל הקיצים הקודמים, אולי זה בגלל ההתחממות הגלובלית ואולי בגלל שאני נהיית יותר רגישה לחום הזה, ואולי זה פשוט בגלל שאני זקוקה לחופשה קצרה, לשבירת שגרה מהיומיום הלח והלחוץ הזה. בעצם, מי לא צריך לברוח מזה קצת? אפילו קובי!

עסק משפחתי

אתמול בצהריים לקחתי את הילדים לעסק שלנו. קובי היה מאוד עסוק עם הלקוחות של שישי (תמיד יום חזק אצלנו) ואני נתתי לילדים להתסתובב מסביב ולשחק בין הציוד והעצים. בגלל שהם רגילים לבוא לעסק, הם כבר יודעים טוב מאוד במה מותר להם לגעת ומה מסוכן, ככה שאנחנו סומכים עליהם שייזהרו (ועדיין אנחנו משגיחים עליהם כמובן).

אחרי לא הרבה זמן הקטנה חזרה אליי והלכנו להסתכל על פרחים שיש בכניסה, והגדול הלך לאבא שלו. מרחוק ראיתי איך הוא מסתכל עליו עובד, מדבר עם הלקוחות, מסביר ומראה כל מיני עצים. המבט המעריץ של אור ממש הקסים אותי – ראיתי איך הוא לומד כל תנועה ומילה של אבא שלו ומחקה אותו קצת בהליכה.

יכול להיות שיום אחד אור ישתלב בעצמו בעסק ואולי הוא גם יעבור אליו ביום מן הימים אם הוא ירצה, והמחשבה הזאת שימחה אותי לרגע. אמנם אנחנו לא הולכים להכתיב לו את העתיד שלו והבחירה היא כולה שלו, אבל זה באמת יהיה נחמד לראות אותו ממשיך את הדרך של אבא שלו. בינתיים הוא ממש מראה רצון ללמוד את רזי המקצוע, אבל זה כנראה עוד לא אומר שום דבר על העתיד.

להעביר עסק משפחתי לדור הבא זה אתגר רציני, ולנו יש עוד הרבה שנים עד שנתמודד עם הנושא הזה באמת, אבל נחמד לראות שהילידים מרגישים בבית בעסק שלנו ומשתלבים בו בכזאת טבעיות ילדותית נפלאה.

 

חוכמת חיים

ידע הוא דבר שעובר מדור לדור. כל הדברים הגדולים שבני האדם גילו והמציאו לאורך אלפי שנים עברו מאב לבן, מקהילה לקהילה, וככה הם נשארו חלק מהחיים שלנו וזכו להמשכיות. הרווח מזה הוא כולו שלנו, כמובן, כי אנחנו לא צריכים להתחיל מאפס. אפשר לקרוא לזה חינוך ואפשר לקרוא לזה העברה תרבותית, כך או כך הידע והניסיון שלנו הם בעלי ערך לאנשים אחרים.

אני אמנם עוד לא כזאת מבוגרת, אבל כבר צברתי קצת חוכמת חיים וידע שאני כנראה מעבירה לילדים שלי בלי לשים לב בכלל. חוץ מזה, אני אוהבת לעזור למי שמתמודד עם משהו שאני כבר מכירה ועברתי. זאת יכולה להיות קרובת משפחה בהריון ראשון שאני אסביר לה איזה בדיקות כדאי לה לעשות וזה יכול להיות חבר של בעלי שמתלבט איזה מתנה לקנות לאשתו – אם לי יש מה לתרום לעניין, אני אתרום.

וככה בדיוק קרה לי עם אחת העובדות אצלנו בעסק. היא בחורה ממש צעירה אבל היא ובעלה כבר מחפשים לקנות דירה. אני, שכבר עברתי את כל הדרך הארוכה והמתישה לקנייה של בית, יודעת כמה התהליך הזה קשה ומבלבל, אז נתתי לה כמה טיפים שהיו לי. היא שאלה אותי די הרבה שאלות, ועל חלקן לא ידעתי לענות, אבל מצאנו בקלות מידע על זה במאמרים שיש הרבה באינטרנט (לחצו כאן למאמר כזה שממש עזר לנו http://rotter.net/articles/articles.php?id=57 ). לא סתם אומרים שידע הוא כוח, אני חושבת שמה שאמרתי לה יכול ממש לעזור, וזה הכי ישמח אותי.

לכל אחד מאיתנו יש ידע וניסיון שאנחנו יכולים לחלוק עם אחרים, אז למה לא בעצם? זה מה שבונה חברה מלוכדת וחכמה, כי הרי גם חוכמת ההמונים מתחילה בחוכמה הקטנה של כל אחד מאיתנו.

 

 

לא לשכוח להזיז את השעון!

בשנה שעברה אני שכחתי להזיז את השעון ומה שקרה זה שאני ואור ישבנו ליד הגן וחיכינו שעה עד שיפתחו. זה לא היה נורא, אבל הפעם אני לגמרי על זה, שזה לא יקרה שוב:

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3748059,00.html

תכניסו ליומנים!

קומדיה או טרגדיה?

ההתמכרות שלנו לטלפונים הניידים שלנו היא כבר עובדה ידועה. וזה לא רק בני נוער שלא מרימים את העיניים מהמסך, אלא זה כולנו, גם מבוגרים וגם צעירים. האמת היא שבשביל רבים מאיתנו הטלפון הוא לא רק לצורכי הנאה, אלא הוא משמש גם לעבודה. כל איש מקצוע יודע שאם הוא לא זמין כמה שעות, הוא עלול להפסיד לקוחות וזה כבר עניין רציני מאוד.

אז הנה מה שקרה לבעלי בשבוע שעבר: הוא איבד את הטלפון שלו. טרגדיה איומה. הוא היה בכמה פגישות בבוקר וכשהוא חזר למשרד הפרצוף שלו היה מבוהל ועצבני. הוא הכריז "איבדתי את הטלפון" והתיישב מיואש על הכסא שלו. הבנתי את המצוקה שלו ואמרתי לו שאני אטפל בהכול. מיהרתי להודיע לחברת הסלולר שלנו, ואחר כך חיפשתי לו מכשיר חדש. כששאלתי אותו איזה מכשיר הוא מעדיף, הוא אמר לי שלא אכפת לו ואני הזמנתי לו סמסונג גלקסי מפה https://www.ivory.co.il/samsung_galaxy.html . ראיתי שהוא ממש מבואס, וגם הבנתי למה – כל אנשי הקשר שלו, ותמונות ומסמכים ועוד מיליון דברים היו במכשיר הישן, ורק המחשבה על לשחזר את כל זה הכניסה אותו לדיכאון.

אחרי כמה שעות, כשכבר התחלנו להגדיר לו את המכשיר החדש, נכנס לחדר אחד העובדים כשביד שלו המכשיר של בעלי. הוא קפץ מהכסא ותפס את המכשיר ונראה כאילו הוא מתאחד עם בן משפחה אהוב שהוא לא ראה שנים. מסתבר שהוא נפל לו במחסן בבוקר והוא בכלל לא חשב לחפש שם! בקיצור, הטרגדיה הפכה לקומדיה – ממצב שאין לו אף טלפון הוא עבר למצב שיש לו שני טלפונים! איכשהו הצלחתי לשכנע אותו להשתמש בחדש ולתת את הישן לאחד העובדים, כי למה שלא ייהנה כבר מהשדרוג?

ואם אתם רוצים לדעת, הוא פספס בזמן הזה 7 שיחות ו-12 הודעות. רק שתבינו כמה חשוב שבעל עסק או איש מקצוע יהיה תמיד צמוד לטלפון שלו…

היכרות מעמיקה

צפיתי לפני יומיים בתוכנית המקסימה הזאת וכל כך התרגשתי לגלות שהנוער שלנו הוא חכם, רגיש ופשוט מלא קסם:

זה קל להגיד שהנוער של היום הוא ככה או אחרת, אבל הכי טוב זה באמת להקשיב להם ולהבין מה זה להיות נער או נערה בעולם שלנו היום.

הילדים שלי עוד רחוקים מגיל ההתבגרות, ואני מקווה שהם יגדלו להיות כאלה בני נוער נפלאים.